רס"ב יוליה ווקסר דאונוב

בִּתם של ילנה ואלכסנדר
אחות של ויקטוריה
אימא של שיראל (בת 12) ולירון (בן 8)
רעייתו של שמוליק (סמואל)

יוליה נולדה באוקראינה וב-1996 עלתה לישראל. יוליה או כפי שלעיתים כונתה בשם החיבה "ג'ולי" נישאה לשמוליק ולזוג נולדו שני ילדים, שיראל ולירון. ילדיה ומשפחתה היו כל עולמה.

בבגרותה רכשה יולי השכלה גבוהה ויש לה שני תארים אקדמיים, תואר ראשון במנהל ובמדיניות ציבורית (בוגרת מכללת ספיר) ותואר שני במנהל עסקים (בוגרת המרכז האקדמי פרס).

היא אהבה את עבודתה במשטרת ישראל שבה התנדבה כבר מגיל 15.

יוליה הייתה עמוד התווך במשפחתה ובמקום עבודתה.

יוליה התגייסה למשטרה ב-1 במאי 2007 במסגרת שירות החובה שלה ושירתה בלשכת ממ"ר נגב במחוז דרום.

לאחר השחרור מהשירות הסדיר היא נשארה לשירות קבע בלשכת הממ"ר.

שש שנים לפני נפילתה היא עברה לאגף מבצעים דרום לתפקיד ראש לשכת קצין אג"ם מחוז דרום, תפקיד שמילאה עד יומה האחרון.

נסיבות נפילתה של יוליה תוארו בעלון ההנצחה לזכרה מטעם משטרת ישראל במילים הבאות:

״רס"ב יוליה ווקסר ז"ל, רל"שית ק' אג"מ מחוז דרום, עבדה בשכר בחפ"ק של המסיבה ברעים בשבת בשבעה באוקטובר 2023. יוליה סיימה את המשמרת שלה בשעה 06:00 וכשהייתה אמורה לצאת לביתה התחילו המטחים. יוליה הייתה הראשונה שדיווחה למפקדה נצ"מ אמיר קליין על היקף הטבח. כבר בשעה 07:40 בבוקר שלחה יוליה את ההודעה הראשונה: 'יש כאן באזור הרבה פצועי ירי, חלק הצליחו להימלט, חלק הגיעו אלינו לחפ"ק.' תחת ירי בלתי פוסק היא תיארה בפניו את כמויות המחבלים, שלחה תמונות מהמקום והכווינה את מפקד הכוח שנשלח לכיוונם באמצעות שליחת מיקום בוואטסאפ. כל זה בשלווה וברוגע וכשלנגד עיניה – הצלת חיים. בזכות הדיווחים של יוליה מבינים את גודל האירוע ואת כמות המחבלים ונשלחים כוחות משטרתיים וצה"ליים לשטח. במקביל, יוליה יוצרת קשר עם קצין אג"מ פיקוד דרום על מנת להבהיר את חיוניות הגעת הכוחות ואכן נשלח לשם טנק. בשעה 08:28 קיבלה יוליה את הטלפון של מפקד הכוח שהיה בדרך אליהם, יצרה קשר ושלחה לו מיקום. חצי שעה אחר כך, שולחת יוליה הודעה למפקד שלה: 'תתפלל עליי'. בשעה 09:14 הייתה השיחה האחרונה בין השניים. רס"ב יוליה ווקסר אשר בתפקידה בשגרה הייתה שוטרת מטה ולא אשת שטח הפכה באירוע לוחמת ובזכות גבורתה ניצלו חייהם של רבים."

לאחר נפילתה פרסמה המשטרה הודעה בזו הלשון: "יוליה פעלה בעוז ובחירוף נפש בחזית הלחימה מול האויב בקרב ברעים."

מפקדה של יוליה, ניצב משנה אמיר קליין, קצין אג"מ מחוז דרום, העלה על נס את אופייה המשימתי והאחראי של יוליה ואת המקצועיות, קור הרוח והשליטה העצמית שהפגינה בעת שפעלה בחפ"ק המשטרתי ברעים ב-7 באוקטובר 2023 בעת מתקפת המחבלים על מסיבת הנובה שהתקיימה במקום. לדבריו, דיווחיה המקצועיים לכוחות המשטרה על מתקפת המחבלים הצילו אלפי אזרחים ובזכותה הגיעו כוחות הצלה רבים למקום האסון.

בהודעתה האחרונה לבעלה שמוליק כתבה יוליה: "תשמור על הילדים. אני אוהבת אתכם".

כלפי חוץ הקרינה יוליה עוצמה של אישה חזקה הפועלת "לפי הספר" הן בבית והן בעבודה. בד בבד היו צדדים רגישים באישיותה. היא הייתה חברת אמת, אשת סוד, דאגה תמיד לכל חבריה בעבודה וכיבדה את כולם. היא הייתה אישה שמחה ומאושרת שאהבה לצחוק ולטייל.

ורדית, חברתה לעבודה של יוליה, תיארה אותה במילים "הלב הפועם של אג"ם דרום", "האימא של כולם". היא תיארה כיצד דאגה לחבריה בעבודה וטיפלה בהם, וכשהיה צריך, גם נזפה בהם...

משטרת ישראל הוציאה לאור עלון לזכרה של יוליה ובו תמונותיה ודברים לזכרה שכתבו עמיתיה לעבודה.

ניצב אמיר כהן, מפקד מחוז דרום במשטרה, כתב למשפחתה של יוליה את המילים הבאות:

"משפחתה היקרה של יוליה ווקסר ז"ל:
בשבת בבוקר, שבעה באוקטובר 2023, שמחת תורה התשפ"ד, נכפתה עלינו מלחמה.
בגבול עוטף עזה הגיחו אל יישובינו וחדרו אל בתינו בני בלייעל, התאכזרו, התעללו, רצחו, חטפו תושבים, אנשים, נשים וטף, משפחות, חוגגים, אזרחים, בני אנוש – מול בני המוות.
בשבת אחת, במשמרת אחת, שוטרי המחוז הדרומי וביניהם גם רס"ב יוליה ווקסר ז"ל, היו השכפ"צ של המדינה.
במעשיהם ובסיפורי גבורתם היוו דוגמא אישית, סמל ומופת לשוטרי משטרת ישראל."