רב"ט ליאור לוי

בִּתם של רחל ואופיר
אחות של עדן (בת 24), גלעד (בן 11) ועמרי (בן 7)
נכדתם של מרים ויעקב מנדיל ייבדלו לחיים ארוכים ושל ציפורה ומנשה לוי זכרם לברכה

ליאור נולדה בעיר באר שבע וגדלה והתחנכה בעיר דימונה. היא בת שנייה מבין ארבעה ילדים.
ליאור למדה בבית הספר היסודי יצחק שדה, בחטיבת הביניים דרכא ליהמן ובתיכון דרכא זינמן שבדימונה. היא בוגרת המגמה כימיה וביולוגיה וסיימה את לימודיה בהצטיינות.

מאז גיל ארבע עשרה ובמשך חמש שנים התנדבה ליאור במד"א שהפך ביתה השני וחלק בלתי נפרד מחייה. היא התנדבה בכל הזדמנות, בשעות הפנאי שלה ואף בחופשות מהצבא, מתוך תחושת שליחות עמוקה. הצלת חיים ועזרה לזולת היו תמיד לנגד עיניה. חלומה הגדול של ליאור היה להיות רופאה מנתחת.

ליאור התגייסה לצה"ל ב-27 בדצמבר 2022. היא עשתה טירונות בבסיס פיקוד העורף ברמלה והמשיכה מייד לקורס סמלת מבצעים. עם סיומו היא הוצבה בבסיס אורים ובו שירתה בחמ״ל המבצעי במשך כעשרה חודשים.

מפקדיה וחבריה מהשירות הצבאי סיפרו עליה שמהרגע שהצטרפה לחמ״ל היא הייתה כמו אור גדול שלא הפסיק לזרוח. טוב ליבה הדריכה בכל מעשיה ורצונה לתרום היה חלק בלתי נפרד מאישיותה. חיוכה הביישני והמאיר זכור לכל חבריה בצבא. ליאור אהבה לבלות בחמ"ל בזמנה הפנוי במשחקי שש בש, בצביעה ובציור.

בבוקר השבעה באוקטובר 2023 הייתה ליאור בבסיס אורים לאחר שהחליטה לא לנצל את ה"גימלים" שקיבלה. היא העדיפה לעשות משמרות יחד עם חברותיה לחמ"ל וכך לבלות יחד עימן את חג שמחת תורה.

בשש וחצי בשבת בבוקר התעוררה ליאור במגוריה לשמע האזעקות. היא רצה מייד לחמ״ל כדי להעביר דיווחים על המצב.
בעת שהותה בחמ"ל חלחלה ההבנה שהגזרה מתחממת ושהחיילות צפויות לעבור משמרת ארוכה. ליאור התנדבה לסייע לחברתה להביא ציוד מהמגורים לשימוש החיילות בחמ"ל. השתיים יצאו למגורים ובהגיען למקום נשמעה אזעקה נוספת.
הן נכנסו למיגונית הקרובה ושם שהו במחיצתן של שש חיילות נוספות. ברקע נשמעו אזעקות, יריות ופיצוצים. החיילות סברו לתומן שרקטה נפלה בבסיס אך למעשה רעשי הפיצוץ העזים היו של מטען נפץ שפוצץ את שער הבסיס. מייד לאחר מכן חדרו כעשרה מחבלים לבסיס וירו לכל עבר.

החיילות החליטו בשלב זה לצאת מהמיגונית ולרוץ לחמ״ל שהיה המקום הבטוח והמוגן ביותר בבסיס. קודם לכן התקשרה הקצינה התורנית במיגונית לחייל ששהה לבדו במיגונית אחרת והנחתה אותו לרוץ גם הוא לחמ״ל. החייל עדכן שהוא שומע מסביבו קולות בערבית ושהוא מפחד לצאת לבדו לחמ"ל. לשמע מצוקתו, התנדבה ליאור לסייע לחייל. היא יצאה לכיוונו בעוד שקבוצת החיילות שהייתה עימה במיגונית יצאה לחמ"ל בריצה. בדרכה נתקלה ליאור בשבעה מחבלים. הם ירו בה כשהיא הייתה במרחק של מטרים ספורים מהחייל.

כך נפלה ליאור, גיבורה בחייה ובמותה. ברגע המפחיד בחייה היא דאגה במסירות ובאצילות נפש לחייל אחר ולא הפקירה אותו מאחור.

ליאור הייתה בעלת אישיות מיוחדת ויוצאת דופן. משפחתה תיארה את אישיותה במילים הבאות:

"ילדה כובשת שאי אפשר היה שלא להתאהב בה. תלמידה מצטיינת, מלאת כריזמה ואינטליגנצייה, טובת לב, מלאת חמלה ורגישות, תכונות שהופכות את העולם הזה למקום טוב יותר. ילדה ערכית, זכה וטהורה, ילדה מלאת אור, אהבה ונתינה. כשמה כן הייתה, הפיצה אור בכל מקום אליו הגיעה. לליאור היה לב רחב ונשמה ענקית, היא תמיד ראתה את הטוב בכולם, תמיד דאגה לאחר, תמיד הייתה מוכנה לעזור, לתרום ולתת מעצמה. היא הייתה מורת דרך לכולנו, מעשיה ממשיכים להוות השראה לכולנו. טוב ליבה ונתינתה האין־סופית ידריכו אותנו בכל מעשינו. האור שלה יאיר בנו לעד.

ליאור הצטיינה בכל דבר שבו נגעה, אהבה ללמוד ותמיד שאפה להיות הכי טובה שיש. היא הייתה ילדה חברותית ואהובה על כולם. היא תמיד עזרה לחבריה בכל תחום, בלימודים ובנושאים אישיים. ליאור תמיד שמה את האחר לפניה, היא תמכה ללא שיפוט ואהבה ללא תנאים. אי אפשר היה לפספס את שמחת החיים שלה ולא להתמכר לצחוקה המתגלגל. היא מצאה בכל דבר את הטוב, הייתה חברה של פעם בחיים.

היא הייתה חלומו של כל הורה. השרתה נחת וגאווה, הייתה מודל לחיקוי ולהערצה. ילדה אכפתית, נחושה, מסורה, אוהבת ומפנקת, ערכית עם נתינה אין־סופית. הראשונה לעזור לאחר, ילדה שבחייה הקצרים הציבה לפניה לא מעט יעדים ומטרות וחלומה היה לכבוש את כולם, אך הכול נגדע ברגע."

ליאור אהבה להיפגש עם חברותיה ועם בני משפחתה, אהבה ללכת איתם לים, לצפות בסרטים, לבלות איתם בחיק הטבע בפיקניק ולצפות בנוף, לאכול יחד עימם במסעדות ולטייל בארץ ובחו״ל.
ליאור הייתה בשלנית ואופה מוכשרת. המאכל האהוב עליה שאותו נהגה להכין היה פסטה ברוטב רוזה. מנת פסטה זאת הייתה הכי טעימה שיש. בכל שבוע שבו נסעה לבסיס, הכינה ליאור לחברותיה את עוגת הביסקוויטים האהובה עליה. מתכוניה של ליאור מופיעים באתר "מתכון עם זיכרון". משפחתה מזמינה את הקוראים להכין את המתכונים ולשתף את בני המשפחה בעמודי ההנצחה.
ליאור אהבה את תחום האיפור והטיפוח. היא צפתה בסרטונים בתחום בכל הזדמנות ורכשה מוצרי טיפוח ואיפור. היא נהגה לאפר ולסרק בכישרון רב את חברותיה, את אחותה ואת אִימה לקראת כל בילוי או אירוע חגיגי.

לאחר נפילתה של ליאור פרסם ראש עיריית דימונה בני ביטון הודעה בזו הלשון:
"דימונה מרכינה ראש. רב"ט ליאור לוי נרצחה במתקפת הטרור הארורה על בסיס אורים שבו שירתה על ידי בני עוולה. משפחתה, חבריה ומכריה מעידים על נערה צנועה וערכית, אהובה על כולם. ליאור הייתה חדורת מטרה, בעלת שאיפות גבוהות, תלמידה מצטיינת. התנדבה במד"א במסגרת תוכנית המעורבות החברתית במהלך כל לימודיה בתיכון ואף המשיכה להתנדב במד"א במהלך שירותה הצבאי. ליאור שירתה כסמב"צית בבסיס אורים באוגדת עזה בפיקוד העורף וחלמה לצאת לקורס קצינים. העיר דימונה כולה כואבת ושותפה בצער המשפחה..."

משפחתה של ליאור פתחה לזכרה עמודי הנצחה באינסטגרם remember_lior_levy

ובפייסבוק Remember Lior Levy

מאז נפילתה משפחתה וחבריה של ליאור מנציחים אותה בשלל פעילויות כדי שאורה לא ייכבה לעולם.
מבין פעולות ההנצחה הבולטות -
התנדבות בבתי חולים ברחבי הארץ במיוחד בימי חג ומועד.
כך לדוגמא חילקו בני המשפחה מארזי פירות ודברי מתיקה לפצועים במרכז הרפואי שיבא תל השומר,
בחג החנוכה הם חילקו סופגניות ומארזי נרות לעילוי נשמתה בבתי החולים איכילוב וסורוקה,
בחג הפורים הם חילקו יחד עם תלמידים משלושה בתי ספר בדימונה משלוחי מנות וערכות עזרה ראשונה,
ובחג הפסח חילקו הגדות לעילוי נשמתה.

בתי הספר והמשפחה הקדישו גם את "חודש הנתינה" ואת "יום המעשים הטובים" לזכרה של ליאור.
המשפחה ערכה ערב מרגש לזכרה של ליאור בהיכל התרבות בדימונה שבמהלכו הוצגו תחנות חייה בפני שש מאות מוזמנים. לזכרה של ליאור נכתב והולחן השיר ״לא חושבת על מחר״ של הזמרת יעל יגר. יעל, תמיר חיטמן ועדן אחותה הגדולה של ליאור כתבו את השיר בהשראת ההספדים והסיפורים עליה. השיר זמין ברשתות החברתיות. ארגון מד"א נרתם להנצחתה של ליאור. חדר המתנדבים בתחנת דימונה הוקדש לזכרה וכן גם חדרי הלימוד של המתנדבים. מעתה צוות המתנדבים בתחנה נקרא ״צוות ליאור״.
נוסף על כך ארגון Samaritan's Purse תרם אמבולנס לזכרה והוא משרת את תחנת מד״א דימונה.