סרן אור מוזס

בִּתם של יוכי וישראל
אחות של סתיו והראל

אור נולדה באשדוד בכ"ד בניסן תשס"א, 17 באפריל 2001, בת בכורה להוריה האוהבים.
היא גדלה והתחנכה באשדוד, למדה בבית הספר התיכון "מקיף ג' אשדוד" וסיימה את לימודיה בהצטיינות.
כבר בכיתה ז' החליטה אור שהיא תהיה לוחמת בצבא, כך שאפה לתרום את תרומתה למדינה.
אור חלמה לטייל ביפן ובעולם לאחר השחרור מהשירות הצבאי, ובהמשך, לאחר "הטיול הגדול", תכננה ללמוד רפואה.

אור התגייסה לצה"ל ב-27 בנובמבר 2019 ובהתאם לתוכניתה מגיל ילדות, היא שובצה למסלול קרבי לתפקיד לוחמת חילוץ והצלה בפיקוד העורף.
לאורך השירות הצבאי שלה שילבה אור בתפקידיה בין פעילות הדרכה לבין פעילות מבצעית.
כך, לאחר שהוסמכה למ"כית, היא מונתה למפקדת כיתת טירונים שעליהם פיקדה במשך שבעה חודשים.

מסלול טבעי בהתפתחותה של אור ובקידום הצבאי שלה היה קורס קצינות שאותו סיימה בהצטיינות בבה"ד 1. בהמשך, כשהייתה מפקדת מחלקה בגדוד תבור, היא השתתפה בעשרות מעצרים ובסיורי גבולות.
ביולי 2023 הוצבה אור בבסיס האימונים החטיבתי בזיקים בתפקיד סמ"פ בפלוגת טירונים תחת חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף.
היא תכננה להמשיך ולהתפתח במסלול הצבאי ולהספיק להיות מ"פ טירונים לפני השחרור מהצבא.

ב-7 באוקטובר 2023 פרצה חוליית מחבלים לבסיס זיקים. אור, יחד עם 14 אנשי הסגל שהיו בבסיס, דאגו למחסה לטירונים הצעירים שהספיקו להיות רק חודשיים בצבא ופינו אותם למיגונית. לאחר מכן אנשי הסגל איישו את העמדות הקדמיות בבסיס כדי להשיב מלחמה נגד שלוש חוליות של מחבלים שחדרו לבסיס משלושה כיוונים שונים. הם הצליחו לחסום בגופם את המחבלים כשברשותם רובי M16 בלבד, בעוד שהמחבלים היו מצוידים באמצעי לחימה רבים. בקרב הקשה שארך כשעה הצילו אור ועמיתיה את חייהם של 90 טירונים ו-30 אנשי מפקדה ואזרחים ששהו בבסיס. הלחימה הנחושה של אור וחבריה לסגל מנעה מהמחבלים להתקדם לעבר ערים וקיבוצים נוספים בסביבה.

במהלך הקרב נפצע הרס"פ של הפלוגה ואור החליטה ביוזמתה לפנותו. היא הורתה לסגל לפתוח באש כבדה שתאפשר לה חיפוי במהלך הפינוי. במהלך החילוץ הנועז שניהלה נורתה אור ונהרגה במקום. היא נפלה יחד עם עוד שישה חברי סגל וטירון.

החיילים שהשתתפו בקרב סיפרו שאור והמפקדים ניהלו את הלחימה בגבורה מופתית ובמסירות נפש. החיילים של אור מהגדוד הציגו את עצמם "החיילים הגאים של מוזס" כאשר הגיעו לנחם את משפחתה ב"שבעה".
אביה של אחת הטירוניות אמר לאִימה של אור שבזכות אור בִּתו בחיים.

רב החטיבה, עומרי איילון, שנשאר בבסיס עם משפחתו לבלות בו את השבת אמר למשפחה שבגבורתה, אור הגנה על רבים מאנשי הבסיס והצילה אותם.

כשמה כן הייתה, אור האהובה האירה את סביבתה ביופייה ובתבונתה והשאירה חותם בכל עיסוקיה.

אחד מקווי האופי הבולטים של אור היה האומץ שלה. היא לא ידעה פחד וכך גם סיימה את חייה – לוחמת שלחמה בגבורה.

אשדוד, עיר הולדתה של אור, איבדה 36 מבניה ומבנותיה במהלך מלחמת חרבות ברזל. אחד ממיזמי ההנצחה של העירייה לנופליה הוא "טעם של געגוע". מיזם זה מציג מתכונים של מאכלים, מאפים ותבשילים שהיו אהובים על הנופלים ומטרתו להביא את הטעמים האלה לכל בית. המתכון האהוב על אור היה תבשיל תפוחי אדמה פיקנטי.

להלן המתכון שאותו הכין והציג במיזם המסעדן האשדודי יפת סוגאוקר:
רכיבים:
5 תפוחי אדמה בינוניים חתוכים לקוביות
2 עגבניות בינוניות בשלות מאוד וחתוכות לרבעים
1 פלפל ירוק חריף ודק
תבלינים: מלח, פפריקה מתוקה או חריפה, פחות מרבע כפית כורכום
3 כפות שמן

אופן ההכנה:
מחממים בסיר את השמן, מוסיפים את העגבניות והפלפל ומתבלים. מכסים את הסיר ומבשלים כעשר דקות עד שהחומרים הופכים לרוטב. מוסיפים את תפוחי האדמה ומבשלים על אש קטנה עד שיתרככו. מדי פעם מערבבים למניעת הידבקות לתחתית. מגישים חם.

בתיאבון, לזכרה של אור!

סגן רוני מירום שהייתה חניכה של אור בצבא נבחרה למלא את תפקידה של אור לאחר נפילתה. אור הייתה עבור רוני דמות נערצת, ועימה היא נהגה להתייעץ במהלך הכשרתה. רוני סיפרה שאור רצתה תמיד למלא את משימותיה על הצד הטוב ביותר. רוני רואה עצמה ממשיכת דרכה ומורשתה של אור.

לזכרה של אור הוקם אתר הנצחה באינסטגרם: https://www.instagram.com/remember_ormoses/

ב-26 בינואר 2024 ערך סגן ראש עיריית אשדוד טקס הסרת לוט ממיגונית שהוקמה בעיר לזכרה של אור.

ביום הולדתה של אור ב-17 באפריל 2024 התקיים מירוץ לזכרה ברצועת החוף של העיר אשדוד. קישור 

בדף הנצחה זה נעשה שימוש בקישור שצוין לעיל וכן בנתונים שפורסמו במקורות המידע שלהלן:

mako

אתר העיר אשדוד

אשדוד נט

סיפור גבורתה של סרן אור 

ynet