סמ״ר נועה פרייס

בִּתם של סיגל וארז
אחות של אופיר ואייל

נועה נולדה וגדלה ביישוב הקהילתי מבועים שבצפון הנגב. היא התחנכה בבית הספר היסודי אזורי "מבועים" ובתיכון האזורי "מרחבים". היא הייתה תלמידה מצטיינת שניחנה בשמחת חיים. היא למדה בחוגים לריקוד ולמוסיקה והייתה חניכה ומדריכה בתנועת הנוער "האיחוד החקלאי".

נועה הייתה אמורה להשתחרר מהצבא ב-22 בינואר 2024 אך היא לא זכתה להשתחרר. בני משפחתה ציינו יום זה בטקס אזכרה על קברה. בני משפחתה של נועה סיפרו עליה והעלו על נס את אישיותה הייחודית בעמוד אינסטרגם שפתחו לזכרה.

להלן מזיכרונותיהם כפי שכתבו במילותיהם: "נועה נולדה וגדלה במבועים מול השדות וליד העצים שגדלו יחד איתה. היא אהבה מוזיקה, סרטים וספרים, אהבה לטייל ובעיקר אהבה אנשים. אהבה לצחוק, ליהנות מהחיים, ראתה תמיד את האחר, (רצתה) להחכים וללמוד. היו לה המון תוכניות לעתיד. רצתה לטייל בעולם ולטרוף אותו. היא תכננה לטייל באירופה ובמזרח, תכננה ללמוד מקצוע משמעותי שלפי דבריה “יעשה שינוי בעולם וטוב לאנשים”. נועה רצתה לעבוד ולנסוע לסיני עם חברות.

נועה גדלה בתנועת הנוער האיחוד החקלאי והייתה בו מדריכה מוערכת, מוקפת בהמון חברים שאהבו אותה, את ההומור שלה והצחוק שלה, את היצירתיות שלה והנתינה, הלב הרחב. נועה, בכל מקום שבו עברה בתחנות חייה הקצרים השאירה חותם על האנשים שפגשה. את טוב ליבה כולם העריכו ונפעמו מרגישותה אליהם. נועה ידעה לתת לכל אדם את ההבנה שהיא תעשה הכל בשבילו ולכן הייתה אהובה מאוד ומוערכת. העיניים הגדולות והיפות, כולם התהפנטו ממנה. אין אחד שלא אהב את נועה, נערה חכמה, יפה, מצליחה, הרפתקנית וחופשייה, האהבה שלה לחיים והשמחה שלה מדבקת, גם בבית הספר וגם בצבא.
נועה היא החברה, האחות, הבת, התלמידה, החיילת, המדריכה ומה לא, הכי טובה שיש.

נועה למדה בתיכון מרחבים וסיימה כתלמידה מצטיינת. בצבא שירתה כתצפיתנית ועשתה כרגיל את התפקיד בהצטיינות ובמקצועיות כך שכולם סמכו עליה. נועה הכירה את כל הגזרה באופן מושלם, הכירה את הנהלים והייתה בטוחה שתדע לפעול בעת הצורך. גם בצבא אספה סביבה חברות רבות והייתה אהובה על כולם. נועה, החיוך שלך, החיבוק שלך, הנשיקה שלך על הלחי, הריח שלך, הקול שלך, הצחוק שלך!! חסר לנו כל כך, מתגעגעים אלייך יותר בכל יום שעובר, מנציחים אותך וחושבים עלייך כל יום, אוהבים אותך נועה שלנו❤️

נועה התגייסה לצה"ל ב-23 בינואר 2022 ושובצה לתפקיד תצפיתנית. כמו רבות מחברותיה היא לא רצתה בתפקיד זה בתחילה אך לאחר שחקרה ולמדה את חשיבותו היא השלימה עם השיבוץ והייתה חדורת מטרה להצליח בתפקיד.
בסיום ההכשרה המפקדת שלה העניקה לה בטקס קבלת הכומתות את הכומתה האישית שלה, שעליה כתבה לנועה: "האור שבליבך ינצח כל קושי בדרך למטרה". ניתן לראות את הרגע המרגש שבו קיבלה נועה את הכומתה בסרטון בלינק

נועה הוצבה במוצב נחל עוז והיא שירתה בגאווה גדולה תוך שהיא בוטחת ביכולותיה. היא רצתה להיות מבצעית ומקצועית והשקיעה את כל כולה בלימודים הדרושים לכך. עם הזמן היא הפכה להיות אחת החיילות המובילות והוותיקות בחמ"ל. היא אהבה מאוד את חברותיה ואת ההווי והמסורות שהתפתחו במוצב הקטן והאינטימי. חברותיה מספרות עליה שהייתה מקצועית והכירה את כל הגזרה על בורייה. עוד סיפרו עליה שהייתה חכמה ומצחיקה, אכפתית ורגישה.

"אִימה של נועה סיגל סיפרה על נסיבות נפילתה לקרן נויבך בראיון עימה
ב-13 בדצמבר 2023 בתוכנית ""סדר יום"":

בשעה 06:30 בבוקר פרצה מתקפת המחבלים על מוצב נחל עוז. בשעה זאת נועה כבר הספיקה להימלט מחדרה שבמגורי החיילות ויחד עם חברותיה רצה לבושה בפיג'מה למיגונית. נועה לא הספיקה לקחת עימה את הטלפון האישי שלה אך היא הצליחה להשיג טלפון מאחת החיילות ובו עדכנה את אִימה שהיא נמצאת במיגונית. היא סיפרה על רעש השיגורים בבסיס והבינה שמדובר באירוע חריג ושונה ממה שהכירה. בהתכתבות מאוחרת יותר באותו בוקר עדכנה נועה את אִימה שיש חשד לפשיטת מחבלים ושיורים עליהם. היא הביעה פחד. היא כתבה להוריה ""אני אוהבת אתכם"" ואז אבד עימה הקשר.

נועה נפלה ב-7 באוקטובר 2023 בקרב על בסיס נחל עוז יחד עם חברותיה. היה זה כשלושה חודשים לפני שחרורה מצה""ל."

"נועה הייתה ילדה נחושה, חדורת מוטיבציה ושאפתנית. היא לא נתנה לקשיים לגרום לה לסגת מהמטרות שהציבה לעצמה.
היא הקפידה לאזן בין כל עיסוקיה ולא ויתרה על אף אחד מהם - משפחה, לימודים, חברים, חוגים.
הייתה לה נוכחות וכריזמה והיא בלטה בכל מקום שהייתה בו.

ב""פורימון"" שהתקיים במרץ 2023 לזכרה כתבו עליה שהייתה מחוללת שמחה ואומץ.

נועה הייתה דעתנית, לוחמת צדק, שלא פעם השמיעה את קולה ודרשה מסביבתה את היחס הראוי לה ולחבריה. היא התנהלה כך הן בביה""ס והן בצבא.

מורתה של נועה, איילה אלמסי, מסרה ל""יישובניק נט"" (אתר הבית של יישובי הדרום) ב-17 באפריל 2024 כי נועה הייתה נערה למופת, יפהפייה מבפנים ומבחוץ, ערכית, חכמה, מצטיינת, טהורה וצנועה. היא תיארה את מבטה הצמא ללמידה ואת עיניה הנבונות.

"נועה אהבה לטייל, לקרוא ספרים, לצפות בסרטים ולבלות עם חבריה. היא אהבה מוזיקה ובמיוחד את שיריה של טיילור סויפט. בפוסט שהתפרסם בגל""צ צויין כי כשנועה לא האזינה למוזיקה של טיילור סויפט, היא דיברה עליה... במאי הקרוב נועה הייתה אמורה להגשים את חלומה ולראות את הופעתה של סויפט בפריז.

נועה חלמה גם ללמוד, לטייל בעולם וליהנות מהחיים.
במותה אבדו חלומותיה שלה ושל כל אוהביה שחלמו להגשימם יחד עימה.

במהלך מלחמת חרבות ברזל נערך לזכרה של נועה אירוע הנצחה יוצא דופן:
קבוצת מתנדבים שביקשו להנציחה שינעו למוצב צה"לי מכונות כביסה וכיבסו לחיילים את בגדיהם בשטח. על מכונות הכביסה הודבקו תמונותיה של נועה עם המילים: "לכי עכשיו לזרוח כמו שמש". ניתן לראות את תיעוד יום הכביסה המיוחד בלינק

אחיה של נועה אופיר הקדיש לזכרה את השיר האהוב עליה Weird fishes.
אופיר העלה זיכרונות על הקשר בינו לבין נועה מזווית אהבת המוזיקה ומשובת אחים. ניתן לשמוע את דבריו בלינק

קרוב משפחת של נועה, אדר גוילי, כתב את השיר "עיניים עצומות" לזכרה.
לין צוקרט הלחינה את השיר ושרה אותו. ניתן לשמוע את השיר בלינק

להלן מילות השיר:

עיניים של עוז וכיסופים הביתה
עיניים שמגנות עלי
עיניים גדולות עיניים טובות
עיניים של אהבה

עיניים של אבא, עיניים של אמא
עיניים של חלומות ושמחה
עיניים של סבתא ושל סבא
עיניים שלי

עינייך נעצמו וליבנו נדם
איך נוכל להמשיך כשאת כבר לא כאן
עינייך נעצמו וליבנו נדם
אבדו חלומותיך

סיפור חייך הקצר משתקף מתוך עינייך
שצופות לעתיד אך צרובות בעבר
עיניים של בכי עיניים של אושר
עיניים עצומות

עינייך נעצמו וליבנו נדם
איך נוכל להמשיך כשאת כבר לא כאן
עינייך נעצמו וליבנו נדם
אבדו חלומותיך (מה עם החלומות שלנו)

עינייך נעצמו וליבנו נדם
איך נוכל להמשיך כשאת כבר לא כאן
עינייך נעצמו וליבנו נדם
אבדו חלומותייך ושלנו גם

דבריה של איילה אלמסי, מורתה לשעבר של נועה, שהוזכרו לעיל, מופיעים בלינק