סמ"ר שיראל חיים פור

בִּתם של צמרת ואליעזר
אחות של נתנאל, ברק וליאור

שיראל נולדה בראשון לציון, בת זקונים להוריה. אחיה ברק סיפר בראיונות עימו כי היה זה אתגר עבור שיראל לגדול כבת לצד שלושה אחים בנים והדבר חישל אותה.

שיראל למדה בתיכון במגמת ערבית. היא בחרה במגמה זאת בשל עניינה הרב בסכסוך הפלסטיני-ישראלי. היא תכננה ללמוד יחסים בינלאומיים באוניברסיטה ואף נרשמה לקורס ללימודי ערבית במסגרת הכנותיה ללימודים.

שיראל תכננה לטייל בלונדון עם חברתה הטובה לאחר השחרור מהצבא והיו לה כבר כרטיסי טיסה לדצמבר 2023. היא לא זכתה לממש טיול זה.

שיראל התגייסה לצה"ל ב-19 באוקטובר 2021 ושירתה בתפקיד סמלת מבצעים במוצב נחל עוז. היא ראתה בתפקיד זה שליחות. היא השקיעה בתפקידה והאריכה את משמרותיה מתוך תחושת שליחות, מקצועיות וחתירה למצוינות. חודש לפני שחרורה, בספטמבר 2023, העניק לה המח"ט תעודת הצטיינות.

חיילים ששירתו איתה בנחל עוז סיפרו שהייתה "המלכה של נחל עוז", הייתה חברה טובה ומלאת אנרגיה ושמחה.

"השבת השחורה" ב-7 באוקטובר 2023 הייתה אמורה להיות השבת האחרונה של שיראל לפני השחרור מהצבא. היא סיימה את המשמרת שלה ביום ששי בערב אך החליטה להישאר בחמ"ל עד שלוש לפנות בוקר כדי לעזור לחיילים במשמרתם.

כאשר החלו האזעקות בשבת בבוקר, שיראל רצה יחד עם חברותיה למיגונית כשהיא לבושה בבגדים אזרחיים. משהבינה את גודל השעה, היא החליטה על דעת עצמה לצאת מהאזור המוגן ולהיכנס לחמ"ל כדי לסייע בניהול אירועי הלחימה. היא רצה לעבר החמ"ל תוך כדי ירי חי ושיגורי פצמ"רים מסביבה.

כשהגיעה בשלום לחמ"ל, החלה שיראל במשמרתה שארכה כמה שעות. בדיווחיה היא מסרה נתונים על מתקפת המחבלים והכווינה כוחות לאזור. ברשות צה"ל הקלטות על דיווחיה המעידים על כך שהיא תפקדה במקצועיות, ברוגע ובקור רוח באותן שעות קשות.

שיראל הודיעה למשפחתה ב-10:53 בשבת בבוקר שהיא מוגנת בחמ"ל. בשלב זה המצב בבסיס היה כבר קשה והיא ככל הנראה רצתה להרגיע את המשפחה בהודעה זאת.

הקרב מחוץ לחמ"ל ארך כחמישים דקות. המחבלים נשמעו בקולותיהם מחוץ לדלת החמ"ל. כשהמחבלים נוכחו לדעת שהם אינם מצליחים לכבוש את החמ"ל, הם הציתו אותו.

שיראל מסרה את חייה בקרב על מוצב נחל עוז ונפלה בגבורה. בזכות האומץ הרב שלה ותושייתה, היא הצליחה לסייע לכוחות צה"ל בלחימה ובכך הצילה את חייהם של רבים.

בני משפחתה של שיראל תיארוה חכמה וצנועה, נעימת הליכות, בחורה שכיבדה את הזולת וסייעה לכל מי שזקוק לעזרה.

היא ראתה במצוינות ערך וחתרה לכך בכל דבר שעשתה.

שיראל הייתה חברה טובה ובעלת חוש הומור.

שיראל אהבה בעלי חיים והיא התנדבה בתחום הטיפול בהם.

שיראל אהבה לטייל בעולם, ללון בבתי מלון מפנקים, לאכול במסעדות ולטעום קינוחים "מושחתים".

היא אהבה ללמוד שפות חדשות.

השיר האהוב עליה היה "שקיעות אדומות" של עדן חסון.

סבה של שיראל ספד לה בהלוויתה בפרסית. דבריו פורסמו ברחבי העולם ובני המשפחה קיבלו תנחומים מגולים איראנים רבים.

אומני גראפיטי ציירו את דמותה של שיראל בקריית המלאכה בתל אביב. ניתן לראות את תמונתה בלינק כאן.

דף הנצחה לזכרה ובו צילום טקס שנערך לזכרה בהשתתפות חיילים מופיע בלינק כאן.