סמ"ר אופיר שושני

בִּתם של מירה ושי
אחותם של עומרי ועמית

אופיר נולדה בקיבוץ כפר עזה, בת בכורה להוריה. מאז ילדותה המוקדמת בגיל גן היא התחנכה וגדלה יחד עם 13 חברי ילדותה. קבוצתם כונתה בקיבוץ "קבוצת שיטה". בגיל עשר, כשהייתה בכיתה ו', היא צולמה יחד עימם למהדורת החדשות של ערוץ 13 בכתבה שתיארה את ההסלמה הביטחונית באזור הדרום בימים שלפני "צוק איתן". אופיר הילדה מצולמת בכתבה מחויכת יחד עם עוד כמה מחבריה שלימים חלק מהם לא שרדו את מתקפת המחבלים ב"שבת השחורה".
ניתן לצפות בתוכנית בקישור זה. .

אופיר למדה בבית הספר התיכון "בית החינוך שער הנגב" והייתה תלמידה מצטיינת. היא הייתה אהובה ומוקפת תמיד בחברים.

אופיר הייתה בעלת נפש חופשייה והיא רצתה "לטרוף" את העולם. הייתה לה אפילו רשימת משאלות של ממש לשם כך. ברשימה זאת היא תכננה לצנוח צניחה חופשית, לקעקע קעקוע, לגלוש סקי, ולטייל בעולם לבדה ועם חברים. אופיר הספיקה להגשים חלק מחלומותיה אלה.

לאופיר היו גם תוכניות לטווח ארוך, היא התעניינה בעיצוב וחלמה ללמוד אדריכלות.

אופיר התגייסה לצה"ל ב-15 בדצמבר 2021. תפקידה הראשון היה מפקדת כיתת טירונים בבסיס "מפרשית" של חיל המודיעין. תפקידה האחרון היה רל"שית מפקד הבסיס.

בין חפציה של אופיר נמצא מסמך יוצא דופן ומרשים. זהו דף שכתוב בכתב ידה המסודר ובו רשמה מעין מתכון כיצד להיות מפקדת טובה. תפיסת העולם המפורטת במסמך זה מתבססת על ערכים של אנושיות, כישורים חברתיים, צניעות, חשיבה עצמאית ושאיפה למצוינות. בשולי הדף מופיעה תזכורת שרשמה לעצמה, מלווה בציור שציירה, לציון יום הולדתו של עומרי. כך בדף אחד שילבה בין חייה האישיים והמקצועיים. להלן המילים שכתבה, מנוסחות בתמציתיות אך דווקא בשל כך הן מדויקות ועוצמתיות וניתן לראות בהן מופת לדמות המפקדת שהייתה:

"תהליך נמשך זמן.
אתגר ממפגש עם אנשים חדשים: גישוש - בדיקה - הסתגלות.
יצירת קשרים חיוביים עם המעטפת של היחידה.
המ"מ תגדיר את גבולות המרחב.
יש בעיה? תציעו פתרון.
קודם כל 'כן'.
חייכי לכולם. הסתכלי על התנהלות הסגל הוותיק.
תשאלו בקול.
תאמרו בעצמכן.
סבלנות בתהליך - לוקח זמן להכיר ולהבין מיקום.
אל תיפגעו, תלמדו.
מפקדים עצמאיים – ברגע שתגיעו לשטח, אתן מפקדות! נדרש מכן: 1. אחריות על הלמידה והמקצועיות האישית. 2. הפקת לקחים עצמית. 3. שיח פתוח על קשיים אישיים.
עצמאות פיקודית: ניסוי וטעיה זה הדרך הנכונה להבנה!
תשאלי את המפקדים הוותיקים על דרך התנהלות עצמאית.
תיכנסו בצניעות ובשקט. אין שני לרושם ראשוני.
תזכרו שהם מחכים לכן יותר ממה שאתן חושבות.
יביאו לכן שפצורים של הפלוגה - רצועה, כיסוי דיסקית, וכו'. תחליפו.
משמעת עצמית ודוגמא אישית לא רק שהחיילים רואים, תחושה מספקת.
נשק מקדימה, מדים מגוהצים ומסודרים, טלפון על שקט אך זמין. חיוך.
היו שמחות, קחו דברים בחיוב.
תשמרו על קשר!
מ""כ דומיננטי זו זכות!
ישיבה – מקום לכל הדעות והתחושות מהיום.
תדריכים עם הסמל/ת – ככל שתשאלו יותר תצליחו יותר. זמן סגל טהור באמצע היום!
משמעת סגל – מעיד הרבה על מי את באמת.
שימוש ברשתות חברתיות + תמונה מוצגת – לחיות בראש שקט!
לא קיים בלקסיקון – 'פתחו לי פה ח, זריז, שלי מזלזל ולא מכבד', את המפקדת".

אופיר הייתה מבין הצעירים בקיבוץ שזכו לקבל דירה משלה בשכונת הצעירים. בעת מתקפת המחבלים על הקיבוץ היא שהתה בביתה. היא יצרה קשר עם חברי קבוצת "שיטה" וכתבה להם בוואטסאפ הקבוצתי שירו בה, שהיא נפצעה בידה, ושהיא זקוקה לעזרה. חברי "שיטה" ניסו לשלוח אליה את כוחות ההצלה אך לשווא. אביה של אופיר ניסה להגיע אליה עם נשק אך הוא נהדף מאש המחבלים ונפצע.

אופיר הספיקה להיפרד מבנות "שיטה" וכתבה להן את מילות הפרידה: "שתדעו שאני אוהבת אתכן".

אופיר נרצחה בביתה בחדירת המחבלים לקיבוץ כפר עזה.

הוריה של אופיר תיארוה הילדה הכי יפה בגן עם החיוך הכי יפה בגן שהליכתה ומבטה אציליים.

באופייה הייתה מלאת שמחת חיים, חדורת מטרה, משימתית ואסרטיבית, והיא הגשימה תמיד את כל מאווייה.

אופיר הייתה ברוכת כישרונות וניחנה בחוש אסתטי.

אופיר אהבה הרבה דברים: תינוקות, לעשות פעילות "אקסטרים", להאזין למוזיקה, לקרוא ספרים, לבלות עם חבריה.

לזכרה של אופיר ניטע עץ ונבנה ספסל בבסיס מפרשית של חיל המודיעין שבו שירתה. על הספסל נכתבו המילים: "אילו יכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך, היית רואה עד כמה הינך אדם מיוחד במינו".

לזכרה חולקו צמידים עם שמה ודיסקיות עם הכיתוב: "אופיר שושני כי את הילדה הכי יפה בגן".

קעקועים היו חלק מהחוש האסתטי של אופיר. שנה לפני נפילתה היא קעקעה לעצמה קעקוע של רקדנית שאותה הגדירה "אישה חופשייה". מתוך הזדהות ורצון להנציחה קעקע אחיה עומרי על עצמו קעקוע זה והוסיף לו כנפיים והילה של מלאך. גם חברי קבוצת "שיטה" עשו קעקוע משותף בצורה של שתי פיות טינקרבל לזכרה של אופיר ולזכר חברתה הטובה ים אלמוג גולדשטיין ז״ל שנרצחה גם היא בקיבוץ ב"שבת השחורה". ים ואופיר נחשבו ל"אימהות" של קבוצת "שיטה" ובמותן הן הפכו ל"מלאכיות של הקבוצה". קעקוע הפיות של חברי "שיטה" הוא מחווה לתחפושת פורים של ים ואופיר מכיתה יו"ד בה התחפשו לשתי פיות טינקרבל.

חברי קבוצת "שיטה" כתבו לזכרה של אופיר את המילים הבאות:

"פירפיר שלנו.
חודש עבר, מי היה מאמין,
חודש שלם שבו לא שמענו את הצחוק המתגלגל שלך,
חודש שלם שהחיוך שלך לא האיר לנו את החדר,
חודש שאנחנו מחכים לך שתחזרי ותגידי לנו שהכול בצחוק,
חודש שלם שלקבוצת שיטה אין את האופיר שלה, חודש שהלב שלנו לא שלם.
אנחנו לא יודעים איך להמשיך אופירי ומחפשים אותך בכל מקום, מחפשים סימן ממך שאת רואה אותנו ושומרת עלינו מלמעלה.
לפני כמה ימים ישבנו במסעדה וראינו מישהי שכל כך הזכירה אותך שהבטן התכווצה, כמה רצינו לקום להביא לה חיבוק, אבל אז שאלנו את עצמנו מה אופיר הייתה עושה, ומייד התיישבנו בחזרה כי דמיינו אותך אומרת 'מה אתם עושים, מביכים, אל תקומו.'
מה נעשה, בלעדייך אנחנו עפיפון בלי חוט.
אנחנו מקווים שטוב לך שם, יושבת עם מיכלי וים לרכל ולצחוק על כוס תה ורוזלך.
אנחנו מתגעגעים אלייך וכואבים אותך כל יום.
האישיות המיוחדת שלך והחן המתפרץ חקוקים בליבנו לעד, לכל מקום שאליו נלך נזכור להנציח אותך. נטרוף את העולם בשבילך, יפה שלנו, ונדאג להמשיך אותך.
מתגעגעים וכאובים,
קבוצת שיטה."

"פיפי שלנו, הלב הפועם של קבוצת שיטה. בחיים לא חשבנו שבגיל 20 נצטרך לעמוד ולהספיד את החברה הכי טובה שלנו. אנחנו שבורי לב, עולמנו קרס ואנחנו עוד לא מצליחים להתחיל לחשוב איך לבנות אותו בחזרה. ברגעים כאלה היינו נעזרים בך - בהיגיון שלך, בביטחון שלך, בכוחות שלך. את ילדה מיוחדת, אחת לדור, נפש בוגרת שבזמן שכולם רודפים אחרי הדבר הבא את בטוחה בעצמך, יושבת בדירה עם כוס תה, שירי גלגל״ץ מתנגנים ברקע, והציור שעוד נשלים לך (אל תדאגי לא ניתן לביבס להרוס אותו). תמיד אמרנו שצריך 'אופיר' בכל קבוצה, מישהי עם אנרגיות, מרימה וזורמת אבל החלטית, שאקלית, בקיצור שאפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות, מישהי שבזמן שכולם מתלבטים לאן ומתי תשלח הודעה קצרה וקולעת שמסכמת את האירוע - אבל לחבורה שלנו אין ולא תהיה אופיר יותר, והחור בליבנו ענק ושואב ולא ייסגר לעולם כי אף אחד לא יכול לקחת את מקומך, את ילדה מיוחדת ולא סתם כמו שאומרים אלא באמת, אחת לדור. לא כולם יודעים אבל לאופיר הייתה רשימת משאלות, רשימה של כל הדברים שהיא רוצה להספיק לפני המוות. לצערנו אופיר כבר לא תצליח להגשים אותן, אבל אנחנו מבטיחים לך אופיר שנהפוך את המשאלות שלך למטרות שלנו, ונעשה כל שביכולתנו כדי להגשים אותך דרכן.
קבוצת שיטה לעולם לא תהיה שלמה בלעדייך מלאך שלנו. אוהבים ומתגעגעים
קבוצת שיטה"

להלן זיכרונות על אופיר שכתבו חיילים ששירתו יחד עימה בצבא:
”אופיר ואני התחברנו מהתחלה. אני עולה ובלי משפחה פה אז היא תמיד דאגה לי. לכל דבר. חגים, שבתות, ובאופן כללי. ראיתי אותה כמפקדת חזקה ונגישה. בלי פחד מול החיילים. אני התחברתי ממש לנגישות שלה. פעם אני עמדתי מול החיילים ואופיר ישבה בחוץ בפינת ישיבה של הפלוגה והיא צילמה אותי ושלחה הודעה: 'אני בדיוק רואה אותך מול החיילים ואת מפקדת מעולה!! זה מרשים באמת.' מעבר לזה שהיא הייתה מפקדת מעולה, היא הייתה חברה מקסימה. הדברים הקטנים. הרגישה אותי ותמיד ראתה אותי. לקחתי ממנה את הראייה הכוללת והדאגה לפרטים הכי קטנים גם בתור מפקדת וגם בתור בן אדם."

"אם יש משהו אחד ענק שלמדתי מאופיר זה חברות. היא אמרה לי ככה: 'אנחנו החברים הכי טובים, ולתמיד.' זה נתן לי ביטחון'."

”אופיר הייתה כמו אימא לפקודים שלה
היא שמה אותם בראש סדרי העדיפויות
והיא תמיד דיברה איתם בגובה עיניים.
היה לה אכפת ממש מהחיילים שלה
וכל אחד מהם נכנס עמוק לליבה.
היא הייתה לביאה אמיתית.
נלחמה על הטוב ביותר
בשביל הצוות האישי שלה
ובשביל כל המחלקה.
הכניסה של אופיר לצבא הייתה לה לא פשוטה
ככה שממש ידעה להזדהות עם הטירונים שלה
ולתת להם את התמיכה המדויקת שהם זקוקים לה.
היא הייתה מאוד מוערכת
והטירונים שלה הסתכלו עליה בהערצה.
היא הייתה מאוד מסודרת ועזרה לכל איש סגל
במחלקה ובפלוגה כולה באהבה גדולה."

”כשהגעתי למפרשית אופיר הייתה מ"כית ותיקה במחלקה,
היא חנכה אותי לאורך כל המחזורים הראשונים שלי
ונשארנו חברים טובים גם אחרי שהיא סיימה את תפקידה.
היא מהרגע הראשון הייתה בשבילי לשיחות, טיפים וייעוץ.
כל פעם שהרגשתי שאני צריך עזרה (היא הייתה
בלשכה) התקשרתי אליה והיא באה להסתכל עליי
ונתנה לי דגשים.
אחר כך, היא לימדה אותי על ביטחון מול חיילים ואסרטיביות.
בסוף המחזור הראשון כל הסגל קיבל מתנה מהחיילים חוץ ממני ונעלבתי
אבל היא הייתה שם בשבילי
להבין את הדמות שאני מייצר מולם
ועל מה באמת אני צריך להסתכל ושיחות כאלו היו עוד הרבה.
אחת השיחות שזכורות לי עוד זה שאף פעם לא להגיד את המילה 'לי'.
תפתחו 'לי' ח או תעמדו 'לי' בשני טורים.
אופיר הייתה מפקדת מתוך הרצון שיסתגלו באמת למערכת
ושיפעלו מתוך הכבוד כלפיה ולא מתוך כוח הסמכות והדרגה.
היא נתנה לפקודים שלה קול אישי והעצימה אותם כל
פעם שהיה צריך.
היא הייתה עקשנית על החיילים ועל התהליך שלהם
ובנוסף אופיר כאיש סגל פיקודי הייתה קשובה, מכילה ומבינה."

בדף הנצחה זה נעשה שימוש בקישור שצוין לעיל וכן בנתונים שפורסמו במקורות שלהלן:
mako
ynet